בּוּל בּמקוֹם

בלייב הראשון איתך, כיביתי את המצלמה, אני מתנצלת.

אני הצטרפתי לתוכנית האונליין, מתוך ידיעה, שלא אצטרך להיות נוכחת במפגשים, פנים מול פנים.

בלייב אפשר... אפשר ללא מצלמה פתוחה, אפשר ללא מיקרופון פתוח, והכי הכי אפשר, להישאר בפיג'מה ולחיות את החלום:

לקפל כביסה, על הספה, מול הטלוויזיה, מוקפת במשפחה אוהבת של חטיפים.

התעורר בי קושי בלראות ולהראות את עצמי, במצלמה, בזום, כל כך הרבה דקות ברציפות.

כן, כן, בקובייה הקטנה הזו, בצד המסך, זה הספיק לי.

אני כבר שנים מצטלמת מאחורי משהו, מישהו, מישהם ואם אפשר גם מרחוק.

רחוק זה השחור החדש.

אני מודה, כי אני מלאת חששות לקראת התהליך- האם הפעם אצליח ?!

לא שאצליח לרדת במשקל, ירדתי בעבר, אני מכירה את הדרך.

האם אני אצליח למצוא את מה שמתאים לי ?!  שלא אעלה במשקל חזרה, כי גם את הדרך הזו אני מכירה.

ברור לי שהכדור הוא אצלי - אבל אני לא רוצה שזה יהיה כדור שוקולד.