top of page
התיישבתי על הספה והתחלתי לקפל כביסה, במילים אחרות, נמנעתי מפעילות גופנית. והמחשבות מתרוצצות לי בראש. אגב, גם במצב זה, המחשבות לֹא שורפות קלוריות.
אני חושבת לעצמי, למה התחייבתי ?!ֹ
ועוד כתבתי לךְ ולעצמי שאני מתחייבת !?!?!
אספתי את עצמי, והתחברתי ל-'אימון הליכה בָּמקוֹם', בחלי VOD דרך אפליקציית חלי ממן אונליין.
אני עד עכשיו מתאוששת, סתתתתם, אבל גיליתי עד כמה אני- לֹא.
לֹא בכושר,
לֹא גמישה,
לֹא בקצב,
לֹא שם,
לֹא רוצה להמשיך,
כן רוצה להמשיך,
לֹא, כן, כן, לֹא…
וכך תוך כדי שאני מקללת את כל העולם ולהקתו, אני מקבלת את זה.
אני מקבלת את זה שהגעתי לגיל שבו אני אחראית לדאוג לעצמי.
אני מקבלת את זה שעלי לכבד את עצמי.
אני מקבלת את זה שאני חייבת להפסיק לוותר לעצמי.
Comments (6)
bottom of page
אהבתי -לכבד את עצמי, צודקת🩵
אוריתוש... את ממש לא מוותרת, את רק נחה קצת ..ממירוץ החיים
בול אני 🤦♀️
ספורט זה לא בשבילי...אבל גם כביסה לא😂
זה ה-זמן !
תתרחקי מהספה הזאת 😉